למרות שבראש השנה אנחנו משתדלים לאכול מתוק, המציאות הנוכחית במדינת ישראל עדיין מספקת לנו הרבה "חמוץ"
· אהבה נכזבת –כמה שירים נכתבו על זה, כמה לבבות נשברו, כמה פרחים נשלחו וכמה דמעות נשפכו במהלך ההיסטורה האנושית בתגובה לאהבה שהושבה ריקם. מסתבר שבמזרח ירושלים מצאו דרך חדשה להביע אכזבה –לדרוס יהודים. כך לפחות מסבירים לנו בתקשורת: הפיגוע הוא תוצאה של אהבה נכזבת.
· אולי כדאי לפתוח תחנות לייעוץ זוגי במזרח ירושלים. כך נפתור את בעיית הטרור. כמובן שבמסגדים שם ממשיכים להסית נגד ישראל לא צריך לנגוע –הרי לא שם הבעיה. הטרור הוא בגלל אהבה נכזבת.
· אהוד ברק טוען שיש כללים מסורבלים להריסת בית המחבל. אולי לכן הוא הולך להישאר בממשלת לבני. מצד שני הוא הכריז שהסיבה להישארות היא רצונו להמשיך לפתח את הנגב והגליל. אבל בשביל "להמשיך" לא צריך קודם "להתחיל?
· ואגב סרבול –מישהו מצליח להבין את ההתפתלויות של סיעת ש"ס? הם טוענים שכניסתם לקואליציה היא תמורת הורדת ירושלים מהמו"מ. אבל המשמעות היא שהם מודים שעד כה, הם היו שותפים לממשלה שנשאה ונתנה על חלוקת ירושלים. האם יכול להיות שהם פשוט רוצים לשמור על הכיסא בכל מחיר ונושא ירושלים הוא משני? לא, אין סיכוי.
לקריאת המשך "חמוץ מתוק"
במפגש חברים בירושלים